טוב, אז במקור הייתי בראש של להירשם למחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. חברה שלי שלמדה במחלקה לעיצוב טקסטיל וראתה קצת מהתיק עבודות שגיבשתי, לחצה עלי להירשם גם לטקסטיל. המבחנים של אופנה היו זוועתיים. המבחנים של טקסטיל היו כיפיים בטירוף ויצא שהתקבלתי לטקסטיל. בדיעבד אני מבין שמה שעשיתי בתיק עבודות דיבר טקסטיל לגמרי – חיבורים של סריגים, פאטצ׳ וורק וצביעה של בדים

הלימודים במחלקה היו מגוונים ולא פשוטים. אבל עיצוב טקסטיל זה תחום כ”כ רחב שאתה יכול למצוא את עצמך בכל פעם במקום אחר. אם זה אמנות, אופנה או טקסטיל פרופר. ויש משהו מעניין לרדת לדרגת החוט, או הסיב שמעניק מראה, מגע או יכולת לבד הסופי

בסוף הלימודים הרגשתי ששחררתי מטען עצום של השראה ומחקר
וטיפ להיות אותנטיים. להבין מה הסיפור שלנו בחיים. מה המטען שאנחנו מביאים איתנו לעולם ואיתו לעיצוב

ולנסות לווסת את תהליך היצירה ככה שהוא יפתור שאלות בתוכנו. להבין שהרעיון הוא תמיד לפנות מקום לשאלות חדשות

 הגעתי למכינה כי חלמתי ללמוד עיצוב אופנה מגיל 12
במכינה למדתי להכיר כלים ראשוניים של עיצוב, דרכים להגשת פרוייקטים, תרגילים שאיתגרו אותי ובסופו של דבר ניתן לי ׳ארגז כלים׳ ראשוני ופרקטי
עזבתי את חלום ילדותי והגעתי למחלקה לעיצוב טקסטיל. ההתמחות שלי היא הדפסה. סה״כ הלימודים הם די פאן, יחד עם הקושי הנלווה ללהיות סטודנט בשנקר. לאחרונה התחלפה ראש המחלקה ונראה שדברים קורים. בכל זאת, התחושה הכללית היא לעיתים די קרובות לא חיובית – זה לא סוד שתחום הטקסטיל בארץ בשלבי גסיסה והפחד מ׳היום שאחרי׳ מציק מאוד. לדעתי אם בוחרים במחלקה הזו צריך לקחת את זה בחשבון. באותה נשימה אומר שיש לפעמים הזדמנויות כמו סטאז׳ים ומשלחות. אבל גם זה תלוי פוליטיקה פנימית.

במחלקה לעיצוב טקסטיל עוסקים בעיצוב בדים או- “פני שטח טקסיליים” לפני שלב המוצר. כלומר זה יכול להיות מיועד ללבוש ואופנה, לעיצוב פנים, אריזות וכו׳. ישנה חלוקה להתמחויות- אריגה, סריגה או הדפסה. במחלקות אריגה וסריגה לומדים גם ידני וגם תעשייתי. מתעסקים בבניית הבד עצמו. במחלקה להדפסה מתעסקים בעיצוב הפרינט, לומדים את טכניקת הדפסת הרשת לעומק. לאחרונה גם מלמדים קצת על הדפסות דיגיטליות

אני ממליצה למי שבמכינה לפתוח את הראש, ולא לחשוב שיש רק דרך אחת נכונה. אני דוגמא קלאסית לזה. לפעמים כשאתה צעיר דברים נראים נוצצים ומגניבים וכשאתה מתבגר אתה מבין שיתכן וזה לא היה הדבר נכון עבורך. כמו כן אני ממליצה לתעד ולהשקיע בתרגילים, אי אפשר לדעת מתי טכניקה כזו או אחרת תפגוש אותך שוב