כשהגעתי לפושפין רציתי ללמוד עיצוב אופנה

למדתי איך לעבור תהליך של פיתוח רעיון ויצירה, איך להתבונן על יצירות (ציורים, פסלים, עבודות…) ממקום ביקורתי ומלמד ואיך ללמוד מהתבוננות של אחרים. אני מתחילה את שנה ג’ בשנקר במחלקה לעיצוב אופנה

טוב כמו שכבר אמרו לפני, שנקר זה לא פיקניק, וגם לא מקום שמפרגן יותר מידי (לא לסטודנטים ולא למרצים) אבל! המחלקה לאופנה היום היא בין הטובות בעולם וזה בעיקר בשל הישגים של הסטודנטים.
המחלקה מייצרת תחרות ולחץ שמוציא דברים לא רעים בכלל מהסטודנטים. יש אווירה מאוד קשה ולחוצה, לישון זה מותרות וגם כסף הוא שחקן חשוב, בממוצע התפרצות דמעות, ובחיי, אחת לשבוע לסטודנט. למרות כל זה לא הייתי משנה את החלטתי. אני מאוד נהנית, יש לי חברים טובים משם וגם עכשיו בחופש אני מבלה את זמני בלתפור ולחשוב על הסמסטר הבא.

:הצעות לתלמידי המכינה בהווה
בלי לחץ!!!! פושפין זה סטודיו סופר כייפי ליצור בו. בזמן שאתם שם תבדקו את עצמכם אם באמת בא לכם ליצור? ועל מה אתם חושבים לפני שאתם נרדמים?

אם יש לכם שאלות שקשורות למיונים או למחלקה בכללי אתם ממש מוזמנים ליצור קשר בפלאפון או בפייסבוק

הגעתי למכינה עם רצון ללמוד עיצוב תעשייתי/תקשורת חזותית.  במהלך המכינה עברתי תהליך מאד גדול, נחשפתי לסוגים שונים של מחלקות באקדמיות. משבוע לשבוע למדתי לפתח שפה עיצובית ייחודית, לקבל ביקורת על עבודות שעשיתי, לתת ביקורת ולראות את הדברים מנקודת מבט אחרת ומיוחדת יותר. למדתי טכניקות חדשות שעד היום אני משתמשת בהם בלימודים. במהלך התקופה הזו גיליתי מה באמת מושך אותי בתחום העיצוב, ומשם החלטתי להתקדם הלאה. נרשמתי למחלקות השונות בתחום עיצוב אופנה, צורפות וטקסטיל בבצלאל ושנקר

התקבלתי למחלקת צורפות ואופנה בבצלאל וגם למחלקת טקסטיל בשנקר. והחלטתי לעבור לגור בירושלים ולהתחיל ללמוד בבצלאל, כי ללמוד שם היה חלום ילדות שלי. כעת אני מתחילה שנה ג’ במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל עם התמחות בצורפות. המחלקה מצוינת. כבר משנה א’ הסטודנטים מתחלקים לכיתת אופנה ולכיתת צורפות וכל אחד במסלול נפרד. מה שמיוחד כל כך בבצלאל זה הקורסים הנלווים למחלקה בתחום האקססוריז: ניתן להתמחות בנוסף לתחום הראשי (צורפות ואופנה) גם בנעליים, תיקים, כובעים ועוד. בנוסף, משנה ב’ כל סטודנט רשאי לקחת קורס ממחלקה אחרת בבצלאל כמו פיסול/ ציור/ תקשורת חזותית ועוד.. מה שגורם לסטודנט להיחשף למספר תחומים מעבר למחלקה שלו. דבר נוסף ששווה בבצלאל זה החילופי סטודנטים!!! בשנה ג’, למשך סמסטר אחד, אפשר לטוס לכל מקום בעולם וללמוד את אותו המקצוע. אני לדוגמא, נוסעת ליפן בשנה הבאה וזה מדהים. המרצים מעולים, ישנו יחס מאד אישי. כבר בשנה א’ ישנו קורס ראשי והכי חשוב שנקרא “עיצוב בסיסי” שמתנהל בדיוק כמו השיעורים בפושפין, לכן היה לי יותר קל לעבור את הקורס, הרגשתי שאני יודעת איך לגשת למשימות, לפתח חשיבה קונספטואלית, לתת ביקורת וכמובן גם לקבל. זאת הייתה הכנה מצוינת ללימודים בבצלאל 

אני ממליצה להשקיע את הזמן בתקופת המכינה, ועם זאת לקחת את התקופה הזו בקלות ובכיף!!! הדברים שתלמדו שם ישמשו אתכם לכל תקופת הלימודים ובחיים עצמם. הלימודים אחרי המכינה עוברים בטיל!! הם מאתגרים מאד אבל חשוב כל הזמן לחשוב חיובי וליהנות

אתם מוזמנים ליצור קשר בכל זמן כדי להתייעץ, איה

חשוב לי רק לרשום שאני כותב את הזווית ראיה האישית שלי
תמיד רציתי ללמוד אופנה. כל חיי ציירתי ובגיל 14 ידעתי שאני רוצה לעסוק באופנה
אני חושב שבתקופת המכינה התהליך שעברתי הוא אורגני. באתי ממקום של אמנות ורצון ללמוד אופנה ובכל זאת לא ידעתי איך לארגן הכול לדבר אחד. רוני ומיכל היו בדיוק בזמן כדי לענות למשאלת הלב הזו
אני מוצא שההתנהלות שלי והפעולות שלי באות ממקום רגשי מאוד ברור. אני מרגיש שלמכינה חלק חשוב בצמיחה שלי. היא הניחה את הבסיס, התשתית למה שייבוא ויתגשם בלימודים באקדמיה
היא לימדה אותי כמה חשוב להשתמש בעיניים שלי והניחה בפניי את הכלים והדרך לאיך לבקר את עצמי בתהליך העבודה ובתהליך בניית תיק העבודות שבניתי. אני מרגיש ששם בעצם התחלתי להתבגר עיצובית בזמן קצר יחסית
במהלך המכינה נרשמתי למספר מחלקות כאשר היה לי ברור שאני מכוון למחלקה לעיצוב אופנה

למדתי בבצלאל שנה ומשם עברתי והתחלתי שוב בשנקר במחלקה לעיצוב אופנה
באופן אישי אני שמח מאוד על הדרך שעברתי ועל המקום ממנו אני בא. רק היום במבט לאחור אני מבין שישנם דברים שאם נרצה או לא הם משפיעים ותורמים לתהליך של בנייה עצמית כמעצב
בצלאל היה מקום מקסים ממנו שתיתי שנה שלמה. יחד עם זאת, בתוכי, הרגשתי שאני לא מגורה מספיק ורציתי משהו אחר יותר מעמיק. שנקר היה המקום שענה ועונה לי על הצורך – החשק העז הזה
למדתי שפה עיצובית ועל הדרך בה אני ניגש לפרויקט עיצובי לעומת לפני ארבע שנים כשלא ידעתי בכלל מה זו שפה. וניסיון לדייק יותר לשאוף ליותר גבוה

בתור סטודנט אני מאמין בפרזנטציה מלאה ותהליך עיצובי מלא: בפנים אנחנו מדמיינים משהו ויודעים איך אנחנו רוצים שהוא יראה וזה אמיתי וכנה יותר לשלוח את זה מאיתנו במוצר או בחליפה המתאימה. לקחת בחשבון כל דבר קטן. במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, ואני בטוח שגם במחלקות אחרות, קיים שילוב עם התעשייה שבחוץ וקיים דגש על איך הדברים קורים אחרי הלימודים ועל סטאז’ים והצעות עבודה מעניינות

:הצעות לתמידי פושפין בהווה
תמיד תזכרו להיות חדורי מוטיבציה עם “דרייב” ליצור, תאמינו בלב ובאינטואיציה שלכם הכישרון שלכם יתוחזק על ידי עבודה קשה, רצון, התמדה וביטחון עצמי בפרויקט (או בבניית התיק עבודות ומבחני הקבלה לצורך העניין)

גם כשלא קל (וזה לא קל) וגם אם לא מתקבלים, אל תכנסו למחשבות מיותרות קחו את זה ותנסו שוב בפעם הבאה יהיה יותר טוב. תלמדו להרפות כשצריך ולקחת צעד אחד אחורה כדי להסתכל על הדברים שמונחים לפניכם ותרשו לעצמכם לטעות וככה תגלו הפתעות על הדרך

תחיו את מה שאתם אוהבים תבינו שזה מקצוע בעיצוב שדורש מהעיניים שלכם להיות תמיד פתוחות כמו רדאר שמוכן לקלוט: תחקרו, תבינו מה הסיבה שאתם מעצבים ומה הסיבה שאתם רוצים לעצב בכלל וכך גם תגלו אם זה שייך לכם

תנו קרדיט וכבוד למרצים ולמבקרים שלכם, אל תיקחו את הדברים באופן אישי, את האגו תזרקו לפח של בית הספר הוא רק יהרוס
תזכרו, אתם סטודנטים לעתיד בתחום של עיצוב ברגע שסיימתם תהליך עיצובי כלשהו זה כבר לא שלכם לבקר, אלא התפקיד של הקהל והמרצים. תלמדו מהם ותמיד תמיד על תתביישו לשאול ותלמדו להקשיב

אל תתעכבו על מה לעשות אם… תאמינו שאתם יוצרים ותמיד תזכרו ברגעים של לחץ בזמן המבחני קבלה ואפילו הראיון האישי את חדוות העבודה שם אתם יוצרים, שם אתם פורחים…לפחות ככה אני חושב

תדעו שהדרך תמיד שם, מונחת מולכם. מה שנשאר לכם לעשות זה לצעוד אליה באמונה. תזכרו מאיפה באתם ומה אתם מנסים להשיג ותשמחו על אנשים טובים באמצע הדרך. בהצלחה לכל אחד ואחת מכם/ן ולי לפרוייקט גמר
חפרתי אבל זה מה יש;-)

ולרוני ומיכל באהבה תמיד תודה שאתם קיימים!!!!!!